בואו לכנס הצלת מפלגת העבודה

חברים שלום

לקראת הכנס ביום ה' (אליו הוזמנו גם כל חברי הלשכה וחכי"ם) ברצוננו להבהיר דבר שצריך להיות ברור לכולם: על מנת לשקם את מפלגת העבודה אנחנו חייבים ליצור רעידת אדמה של ממש, רעידה שתוצאותיה ברורות גם לציבור הרחב. בידי שרי המפלגה יש את היכולת ליצור רעידה זו על ידי הגשת התפטרות מהממשלה אך הם, כל אחד מסבותיו, אינם רוצים לעשות זאת.

 בהעדר מנהיגות בעת צרה, והמפלגה בצרה אמיתית, יתכן אף סופנית, אנחנו, חברי המפלגה, חייבים לחולל את רעידת האדמה. אם אנחנו קבוצה מספיק גדולה ונחושה, שום דבר לא יעמוד בדרכנו.

 כל אלה שרוצים לשקם את המפלגה חייבים לדעת שממסד המפלגה עושה מאמצים לסכל תפנית אמיתית שיכולה להציל אותנו.

אנחנו מבקשים בכל לשון של בקשה לנצל הזדמנות זאת, יתכן שהיא האחרונה, ליצור מומנטום על מנת לחולל את השינוי. בואו כולכם ונעשה את זה יחד ועכשיו.

הערה: לכל דובר תינתן אפשרות להביע את דעתו ולהציע רעיונות בתוך 3 דקות.

בברכה,

טוביה חוסיד ועמנואל שחף

054-2488620

המטרה: מפלגת עבודה חייבת להוביל

בכנסת ה-13 היו למפלגת העבודה 44 מנדטים. היום 13 ולפי הסקרים, נכון להיום, – בין 6 ל-8. חברים עוזבים למפלגות אחרות. בוחרים שהצביעו לנו במשך שנים מפנים לנו עורף.

 מהי הסיבה להתרסקות?

 הנה התשובה: הסיבה היא שמפלגת העבודה הפסיקה להוביל. זו עובדה וזהו שורש כל הבעיה. הפתרון העיקרי הוא: מפלגת העבודה חייבת לחזור להוביל את העם ואת המדינה.

גורלה של מפלגת העבודה: או להוביל, כמו שהיא עשתה מאז קום המדינה, או להיעלם כמו הדינוזאורים.

מפלגת עבודה לא יכולה להשלים ממשלות. היא צריכה להימצא בהובלת המדינה או באופוזיציה.

מה השתבש?

 מאז קום המדינה מפא"י (ואחר כך "העבודה") הובילה את המדינה שלנו בכל המהלכים החשובים: מלחמות העצמאות, מלחמת ששת הימים ובמלחמת יום כיפור. בתקופת ההובלה של   מפא"י נבנתה הארץ – פיזית ותרבותית.

 בתקופת שלטון מפא"י גם נבנתה כאן חברה והוגדר אופייה החברתי-כלכלי של מדינת ישראל. תחת שלטונו של מפא"י נבנו כאן כבישים, הוקמו מיפעלים, יושב הנגב והגליל וצומצמו פערים חברתיים.

 בעשרים השנים האחרונות מפלגת העבודה סטתה מדרכה. במירדף אחרי השלום היא זנחה את ערכיה, אשר בשבילם היא קיימת. מפלגת העבודה בעשרים השנים האחרונות מנסה להוביל את ישראל בתהליך השלום. האם היא מסוגלת לכך? האם היא הצליחה? התוצאות מדברות בעד עצמן: היא מתרסקת ומתרסקת. מפלגת העבודה משלימה את ממשלות הימין בטענה שבלעדיה אי אפשר להשיג שלום. ואיתה בממשלות ישראל – הושג שלום?

אנחנו צריכים לשאול את עצמנו: האם בלי מפלגת עבודה משלימה ממשלות אי אפשר להשיג שלום? הרי בשביל שלום צריך שני צדדים, וכאשר מדובר במזרח התיכון – גם אמריקאים, מדינות ערב, אירופים, רוסים, חמאס ומי יודע מה עוד. אין אחרים שישלימו ממשלות בשביל שלום כמו "קדימה" ו"מרץ"? אולי אנחנו משלים את עצמנו לאורך שנים? 

אבל כיצד לחזור להובלה  ?

 מפלגת העבודה חייבת להוביל. אבל היא חייבת להוביל במדיניות חברתית-כלכלית. היא צריכה לרדת מפסגות העולם ולחזור לדבר עם האזרחים בגובה העיניים:

 היא צריכה להוביל בצמצום פערים, כך שלא יהיו בישראל ילדים רעבים;

•  היא צריכה להוביל בכך שזכויות עובדים לא ייפגעו באם זה מתכנת בהייטק או מנקה בחברת כוח אדם;
•  היא צריכה להוביל בכך שיהיה לנו חינוך חינם בגיל הרך, כך שהורים צעירים לא יבזבזו הון על גן-ילדים;
• היא צריכה להוביל בכך, שכל זוג צעיר יוכל לקנות דירה במחיר סביר;
• היא צריכה להוביל בכך, שלזקנים שלנו יהיה מספיק כסף כדי לקנות תרופות ושהפער הכלכלי יצטמצם;
• היא צריכה להוביל בכך, שכמה משפחות יפסיקו לשלוט לנו בכל דבר במדינה;
• היא צריכה להוביל גם בשינוי חברתי ותרבותי, בכך שחרדים ישולבו בעבודה ובכך שבמיגזר הערבי רמת התשתיות והחינוך יהיו כמו בתל-אביב.
• היא צריכה להוביל בפיתוח הנגב והגליל ועוד בהרבה דברים אחרים.

בכל אלה מפלגת העבודה לא מובילה כבר שנים רבות – וגם עכשיו. אם היא תחזור להוביל – היא תחזור לשלטון ואז היא תוכל בנוסף להוביל גם את תהליך השלום לא כמפלגה משלימה עם 13 מנדטים אלא כמפלגה שולטת עם 44 מנדטים. זו הייתה מפא"י האמיתי. וזו הייתה מפלגת העבודה האמיתית.

רגע של אמת: בואו לכנס ההתעוררות

שלום לכם,

לפני כשבועיים כתבתי מכתב גלוי על בעיית העזיבה ההמונית של המפלגה. ראה כאן   http://havodamodiin.wordpress.com.

עכשיו אני קורא לך להגיע לכנס להצלת המפלגה מהתרסקות. אם ההנהגה לא מנהיגה-אנחנו ניקח את ההנהגה.

הכנס יתקיים ביום חמישי 21 בחודש בשעה 18.00 , בסניף המפלגה במרכז המסחרי, רח' ברודצקי ברמת אביב בתל-אביב.

בכנס נדבר על כמה נושאים:

• סיבות למצב המפלגה.
• קביעת ערכים.
• מה לעשות כדי לשקם את המפלגה.

ננסה להגדיר מחדש את הערכים, ולבנות תוכנית מעשית להצלת המפלגה.

הגיע רגע האמת להציל את מפלגת העבודה מסכנת התרסקות.

לתיאום ופרטים נוספים נא לפנות אלי.

כל הצעה תתקבל בברכה.

טוביה חוסיד

פלאפון: 054-2488620

Tuvia.khusid@gmail.com

 

לעצור את מגמת העזיבה של מפלגת העבודה

לצערי עוד ועוד אנשים נוטשים את מפלגת העבודה. הכי חבל שעוזבים אותה אנשים צעירים ואידיאולוגיים. אולי אנשים אלה לא פעילים מרכזיים, אבל בכל זאת חבל כי הם בשר בשרה של מפלגת העבודה.

הנה דוגמא אחרונה: דני גיגי, פעיל לשעבר, בן-32, איש מאוד אידיאולוגי שכתב במספר בלוגים של השמאל (מאמרים מאוד טובים וערכיים).

היום קיבלתי ממנו הזמנה דרך פייסבוק לסוכת קדימה. הנה טקסט של ההזמנה:

"אני שמח להזמין את כולם לסוכה הרעיונית של קדימה, שהיא מיזם של קבוצת צעירים ירושלמים, שמעוניינים לקדם אג'נדה רעיונית פוליטית של צדק חברתי.

"לסוכה יגיעו שורה של בכירים שידונו בנושאים בוערים בחברה הישראלית.

"חשוב מאוד להגיע לסוכה, שתהיה הצעד הראשון לעבר בניית חברה צודקת, שאותה בכוונתנו הצעירים לקדם ולהוביל".

כך אנחנו מפסידים אנשים. לא סתם אנשים אלא אנשים טובים וערכיים.

בואו נעשה משהו! צריכים לעצור את המגמה!

אשמח לקבל הצעות למי שיש. אולי נוכל לעשות משהו יחד! 

טוביה חוסיד

מפלגת עבודה

סניף מודיעין

 

את התגובות ניתן לראות בבלוג של מפלגת עבודה במודיעין http://havodamodiin.wordpress.com/

או בבמה הרעיונית של מפלגת עבודה http://www.labor.org.il/פורום-מפלגת-העבודה/פורום-מפלגת-העבודה/הבמה-הרעיונית-מפלגת-העבודה.html

זו מחאתי על התבטאותו של ביל קלינטון שכתבתי לכל החכ"ים של מפלגת עבודה

את המכתב הזה כתבתי לכל החכ"ים של מפלגת העבודה. לצערי ענתה רק ח"כ עינת וילף

שלום לך, עינת

לפני מספר ימים נשיא ארה"ב לשעבר ביל קלינטון אמר בשיחה עם הבלוגרים שהעולים
מחבר העמים פוגעים בתהליך השלום.

כך הוא אמר לדברי אתר האינטרנט "פוריין פוליסי": "יותר ויותר חיילים בצה"ל הם
ילדים של רוסים ומתנחלים, שהם האנשים שהכי מתנגדים לחלוקת הארץ. זה משקף בעיה
רצינית".

האיש הצליח להעליב ללא סיבה ציבור שלם. מעבר לכך שמדובר בבורות של איש שמתיימר
להיות מנהיג העולם החופשי, יש כאן גם סילוף של עובדות.

באוגוסט 2010 חברת סקרים מרקט וואטץ' ערכה לבקשת ארגון יוזמת ז'נבה סקר שמצביע
דווקא על מגמה מעט שונה.

לא רציתי לפרשן את מה שכתוב בעיתון הארץ
<http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1190535.html>
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1190535.html.

לכן אני מביא כאן את הכתבה כולה.

חבל שבנושא זה התבטאו עד כה רק נציגי מפלגות הימין.  האם נושא של העלייה מחבר
העמים אינו כלל ציוני וקשור רק למפלגות הימין? חבריי לא מעטים שאלו אותי בלעג
בשבוע האחרון: "היכן המפלגה שלך בעניין התבטאותו של קלינטון?". העובדה שנציגי
עבודה לא עשו זאת עד כה מרחיקה את דוברי רוסית מהמפלגה שלנו ועושה רושם שרק
מפלגות הימין מייצגות את האינטרס שלהם.

נושא ההתייחסות של ביל קלינטון כלפי העלייה מחבר העמים חוצה מפלגות. אני מבקש
ממך להעלות את הנושא בישיבת הסיעה הבאה בכנסת ו/או להביע מחאה להתבטאותו של ביל
קלינטון.

בברכה,

טוביה חוסיד

מפלגת עבודה

סניף מודיעין

אלדד יניב, אתה פוגע בשמאל הלאומי האמיתי

פעם קראתי בספר אחד על סופר שמאוד אהב כאשר מבקרי ספרות רבים תקפו אותו והאשימו בכך שספרו שכתב לא מכבר זול ולא נכון. כאשר אחד החברים שאל אותו מהי הסיבה לשמחתו הרבה, הסופר השיב: "יותר ביקורת-יותר פרסום, יותר פרסום-יותר מכירות". 

כזאת, לדעתי גם אסטרטגיה שלך, אלדד יניב, מנהיגה של תנועת "השמאל הלאומי". אתה כאילו  משדר לנו: "בקרו אותי אבל דברו עליי". 

גם אני מתכוון לבקר כאן אותך ואת "השמאל הלאומי" ולכן הנני מודע מראש שאפול לאותה הרשת ואתרום לפרסומה של התנועה החדשה אמנם לא מרצון. 

כבר מזמן שמעתי על "השמאל הלאומי" וקראתי את המניפסט שלה. לפני כמה ימים קיבלתי הזמנה בפייסבוק להשתתף בפאנל שהתקיים בפאב האירי במודיעין. 

בעת שקיים ואקום פוליטי ישנה תופעה טבעית של עליית קבוצות כאלה ואחרות שמנסות למלא אותו. כך קרה גם עם מחנה השמאל בארץ עם מפלגת עבודה בראשו שבמשך שני העשורים האחרונים מאבד את כוחו ואנשים לא מעטים ממנו מנסים למצוא את הדרך הנכונה. 

"השמאל הלאומי" זו אחת מהקבוצות האלה שאמנם מתיימרת להוביל היום את השמאל. אני לא מתכוון להעלות כאן ויכוח על המניפסט של תנועתך. לכל אחד יש את דעתו. באופן אישי התרשמותי היתה שמדובר במסמך וולגרי מאוד ופופוליסטי מאוד שכל מטרתו היא למשוך תשומת לב. אבל בכל זאת, רציתי לשמוע על עמדתה של התנועה החדשה ולכן הלכתי למפגש. 

בפתח הדברים  דיברת על הרעיון של "השמאל הלאומי" שעליו כבר קראתי בכלי תקשורת לפני כן. בין היתר אמרת שמחנה השמאל נחלש משמעותית מ-1992 למרות שלפחות חצי מהציבור בישראל מאמין בשלום וערכים סוציאל-דמוקרטיים. הסיבה, לדעתך בכך שהשמאל במשך שנים מדבר רק על השלום וחלוקת הארץ וזוהי הסיבה שמכרסמת בכוחו. הבעיה, לדבריך, היא שאין פרטנר ולכן השמאל צריך להתרכז בנושאים אחרים כמו ערכים סוציאל-דמוקרטיים. 

הקשבתי לך ולא הצלחתי להבין כיצד אתה מחבר בין עמדותיך המוצהרות לבין מעשיך. אתה אומר שאין פרטנר ויש להתרכז ב"דברים אחרים". אז איך אפשר להבין את ההפגנה שארגן השמאל הלאומי יחד עם "שלום עכשיו" בירושלים תחת הכותרת "ציונים לא מתנחלים"? 

דיברת רבות בפגישה על כך שאין למפלגת עבודה היום עמדה ברורה ולכן אמור לקום גוף חדש שינהיג את מחנה השמאל. אני חייב לומר שהביקורת על מפלגת עבודה במקום. אבל הבעיה שמדבריך וממעשיך ניתן להבין שעמדת תנועתך ושלך באופן אישי הרבה פחות ברורה ומאוד מבולבלת. לדוגמא מהפאנל במודיעין אני יצאתי בדעה ש"למרות כמה אי הסכמות" יש תאום עמדות ואפילו כמעט ברית בין השמאל הלאומי, דב חנין מחד"ש ויריב אופנהיימר מ"שלום עכשיו". 

אז איך אפשר לקרוא לשמאל כזה "לאומי"? חד"ש זה שמאל לאומי? "שלום עכשיו" שחבריו שולחים לכל העולם מכתבים בדרישה להטיל חרם אקדמי על ישראל ולעצור את הקצינים שלנו זה שמאל לאומי? את מי בחרת להיות חברים שלך? או שלא איכפת לך אלא שחשוב רק שיצטרפו? 

לא רק את זה לא אהבתי אצלך. התנהגותך במפגש היתה דומה לזו של ילד מפונק שמתרגז בכל פעם שמישהו לא מסכים עם דעתו. הנה דוגמא: בפאנל השתתפה גם עיתונאית טלי ליפקין-שחק. אחרי שדיברת  על כך שהמצב בבחירות-1992 היה אידיאלי לשמאל ויש לחזור אליו, טלי ליפקין-שחק בפתח דבריה אמרה שמאז 1992 החברה הישראלית השתנתה מבחינה דמוגרפית ועברו עליה לא מעט שינויים ולכן אי אפשר לחשוב על חזרה לאותו דבר אלא לחשוב איך להתמודד עם מציאות חדשה. אז פשוט התנפלת עליה ולא נתת לה לסיים (לך אף אחד לא הפריע לדבר). התחלת לטעון שמאז 1992 התמונה הדמוגרפית בישראל לא השתנתה כלל וליפקין-שחק בכלל לא צודקת. 

ראשית, לא יפה להפסיק את דברי הצד השני. אם הזמינו מישהו לפאנל-אז יש לנהל ויכוח הוגן. זה שליפקין-שחק העזה לומר משהו שלא מתאים לך לא אומר שיש לא לתת לה לדבר. 

שנית, אתה לא צודק אלדד. מתחילת שנות ה-90 של המאה הקודמת לישראל עלו יותר ממיליון אנשים. נכון, חלקם עלו ב-1990-91 אבל גם להם לקח זמן לגבש עמדה פוליטית. לשמוע את הטיעונים המסולפים שלך היה מצחיק ולראות את ההתקפות שלך היה עצוב. 

השמאל שלך  לא לאומי. הוא לא ברור, מחוסר כל עמדה. אתה טוען שהתנועה שלך מחזקת את השמאל. לא נכון! היא רק מחלישה אותו. התרשמותי מהמפגש היתה שמדובר במישהו צעקני שמחפש פרסום בכל דרך (ומגיע לפאנל עם צלם מקצועי וציוד צילום יקר). 

חוץ מזה לדעתי התופעה של ריבוי קבוצות רעיוניות שכל אחת  מהן ננעלת על הרעיון המגומד שלה פוגעת ברעיון הכללי של שלום וסוציאל-דמוקרטיה יותר מכל. למה כי כל קבוצה קטנה כמו שלך על-מנת להגיע לתודעה של הציבור מתחילה לשים על דגלה סיסמאות זולות ופופוליסטיות, בלבד שישימו לב עליה. את מי זה משרת? את ימין. אתה עכשיו משרת את הימין, אלדד יניב. 

השותפים שלך הם "שלום עכשיו" הרדיקאלי וחד"ש האנטי-ציוני. אתה עם תנועתך רק פוגע ב"שמאל ציוני" אמיתי כי חושבים שכל השמאל הוא כמוך. 

ולבסוף משהו על מנהיגות. גדולתו של כל מנהיג היא להקשיב לאחרים ולתת להם זכות דיבור. גדולתו של מנהיג היא להיות מעל ולא אחד מבין החברה שמתווכחים על כל דבר קטן. לא הכרתי אותך קודם אבל הופעתך במודיעין לא הצביעה על מנהיגות. נתנו לך לסיים את דבריך. אתה לעומת זאת קטעת והפרעת לכל דבר שלא מצא חן בעינך. לא מכובד.

מטה הפעולה במפלגת העבודה לביטול חוק ההסדרים

שלום לך

 

בשבוע שעבר שלחנו לחברי הסיעה מכתב החתום על ידי חברים ופעילים שונים במפלגה ובו אנו מבקשים לעמוד על יישומו של ההסכם הקואליציוני עם מפלגת העבודה הקובע כי חוק ההסדרים יצומצם באופן משמעותי

כידוע הממשלה תידרש במהלך הקיץ לאשר את הצעתה לתקציב המדינה לשנים 2011-2012 וממילא במסגרת זו צפוי לבוא לאישור גם חוק ההסדרים לשנים אלו ועל כן עלינו להעלות הילוך בפעילותנו כבר בימים הקרובים באם אנו רוצים להצליח ולהשמיע את קולנו בטרם יהיה בבחינת מאוחר מידי עבור התקציב הקרוב

לכן אנחנו נקיים ביום חמישי הקרוב 01/07/2010 בשעה 18:30 (אין מונדיאל..) בסניף המפלגה בברודצקי בת"א פגישה של המטה על מנת לתאם יחדיו את דרכי הפעולה ואת הצעדים הבאים

הפגישה כאמור תוקדש כדי להעלות רעיונות משותפים ולקבוע יחדיו את דרך הפעולה בהמשך ועל כן השתתפותך חשובה

ניתן כמובן להעביר הזמנה זו לכל מי שנראה לך כי יהיה נכון לקחת חלק בנושא

אבקש לנצל הזדמנות זו על מנת להודות לך על נכונותך להירתם לנושא; חשוב לציין כי חברים ופעילים מרכזיים הביעו את נכונותם לפעול בנושא ומעבר לעובדה כי נכונות זו מחממת את הלב אזי היא גם יוצרת אפשרות ממשית להביא לתוצאות חיוביות 

אשמח לעמוד לרשותך לכל שאלה

בברכה

 

טוביה חוסיד

054-2488620

ערן חרמוני

0523691782

מטה הפעולה במפלגת העבודה לביטול חוק ההסדרים

לכבוד

יו"ר מפלגת העבודה ושר הביטחון אהוד ברק

יו"ר סיעת העבודה ושר החקלאות שלום שמחון

 

מכובדיי,

 

הנדון: יישום ההסכם הקואליציוני בדבר צמצום חוק ההסדרים

 

להווי ידוע כי ממשלת ישראל מחויבת לפעול לצמצומו המשמעותי של חוק ההסדרים וזאת בהתאם לס' 18 של ההסכם הקואליציוני עם מפלגת העבודה.

 

לצערנו חוק ההסדרים הנו חוק המאפשר מזה שנים ארוכות לממשלות ישראל ולפקידי האוצר לנקוט בצעדים דרקונים וגורליים אשר עוקפים את הליכי החקיקה המסודרים, מעודדים הפרטה של שירותים ציבוריים חיוניים ופוגעים בעיקר בשכבות החלשות.

 

אין ספק כי העובדה שמפלגת העבודה חייבה את צמצומו המשמעותי של חוק ההסדרים במסגרת ההסכם הקואליציוני מבטאת היטב את תפקידה המרכזי של מפלגת העבודה כמי שמייצגת ערכים סוציאל-דמוקרטים וכנושאת הדגל החברתי.

 

לקראת הדיונים על היערכות הממשלה לתקציב 2011 , מצאנו לנכון לפנות אליכם על מנת להביע את עמדתנו הנחרצת ולפיה יש ליישם במלואו את ההסכם הקואליציוני שנחתם עם מפלגת העבודה ולצמצם באופן משמעותי את חוק ההסדרים.

 

נודה על התייחסותכם.

 

בשם מטה הפעולה:

 

ערן חרמוני-מזכיר סניף מודיעין, טוביה חוסיד-חבר סניף מודיעין, משה סמיה-יו"ר ההסתדרות במרחב נתניה,מיכל בירן-יו"ר המשמרת הצעירה, ליאון ליטינצקי-יו"ר ארגון עולים במפלגה-חבר לשכה וח"כ לשעבר,אלי אורן-יו"ר פורום מזכירי הסניפים,חיליק בר-מזכיר מחוז ירושלים, אבינועם טובים-מזכיר סניף ראש העין וחבר מועצת העיר, דר נדלר-חברת ועידת המפלגה-התמודדה לראשות המשמרת הצעירה, אורי ורטמן-יו"ר המשמרת הצעירה במחוז חיפה-התמודד לראשות המשמרת הצעירה, תומר פינס-יו"ר המשמרת הצעירה במחוז המושבים, אסתי קירמאייר-יו"ר המשמרת הצעירה בירושלים,זוהר נוימרק-ס.ראש העיר חולון וחבר ועידה, שחר בוצר-יו"ר אגודת הסטודנטים באונ' ת"א וחבר ועידה, דוד כהן-חבר לשכת המפלגה,  איתן גינזבורג-מזכיר סניף רעננה וחבר מועצת העיר, לין דרור-חברת ועידה ויו"ר המשמרת הצעירה במודיעין ודוברת תא אופק, ישראל הירשזון-חבר לשכה , אהוד סוסקובר-מזכיר סניף חדרה,  ד"ר דן קורן-חבר לשכת המפלגה, רפי עגנון-חבר מפלגה, רועי שינדלר-חבר ועידה ויו"ר המשמרת הצעירה בקרית גת, יעקב דץ-חבר מפלגה,נתן דביר-חבר מפלגה סניף אבן יהודה, אלכס גולדפרב-חבר ועידה-ס.שר וח"כ לשעבר, אורי רשטיק-חבר מועצת העיר גבעתיים וחבר ועידה,אוהד רותם-חבר מפלגה,צביקה איזנברג-חבר ועידה ויו"ר המשמרת הצעירה בחדרה, יפתח לנדאו-חבר ועידה ויו"ר המשמרת הצעירה במחוז הקיבוצים, רועי ברזילי-חבר מועצת העיר ר"ג וחבר ועידה, ניר ויזר-חבר ועידה-סניף חיפה, דב שאולסקי-חבר ועידת המפלגה סניף מודיעין, עו"ד אמנון מרחב-סניף מודיעין, אסף הלחמי-חבר ועידת המפלגה סניף רמת השרון, קים גל-חברת מפלגה, עידן רייכמן-סניף ב"ש, דר' רחל כהן פרידהיים-סניף רחובות, יעל סיני-חברת ועידה-יו"ר לשעבר של תא אופק האונ' העברית, אריק חשין-יו"ר חוג חיפה,עמנואל שחף- חבר מפלגה סניף נתניה,מעיין סרבר- חברת ועידה ויו"ר המשמרת הצעירה בנתניה, יוני רגב-חבר ועידת המפלגה,עו"ד אביעד סיני-חבר ועידת המפלגה, גיל גולדנברג-חבר ועידת המפלגה ויו"ר אגודת הסטודנטים של אונ' ת"א ותא הדור החדש לשעבר, יונתן היינה-גלי-חבר ועידת המפלגה ומזכיר תא הדור החדש לשעבר, רן ליבנה-חבר ועידת המפלגה-יו"ר תא הדור החדש וסיו"ר אגודת הסטודנטים באונ' ת"א, איתי גוטלר- חבר ועידה ומנכ"ל אגודת הסטודנטים באונ' העברית, דנה גנאל-חברת מפלגה ותא אופק,דור בלוך-היו"ר הנכנס של תא אופק באונ' העברית, נועם ויצנר-חבר ועידת המפלגה, יובל אדמון-חבר ועידת המפלגה ויו"ר תא אופק לשעבר,שי לוי-יו"ר תא המפלגה בסמינר הקיבוצים, שי וייס-חבר ועידת המפלגה ויו"ר המשמרת הצעירה בגבעת שמואל, נוי ברינט-חבר ועידה מחוז חיפה, לי חי כץ-חבר ועידה, יובל כץ-חבר ועידה,איתן דקר-חבר מפלגה סניף ק.אונו וראש תחום סטודנטים במשמרת הצעירה, משה לוי מוסן-חבר ועידת המפלגה סניף גבעת שמואל, אמיר עשבי-חבר לשכת המפלגה,איתמר טס-חבר ועידת המפלגה,שמגר חגי-חבר ועידה סניף חדרה,יואב לוי-חבר ועידה סניף רחובות,עמית הרפז-מזכיר סניף ראש פינה,         

 

 

העתק: חברי סיעת העבודה

ראה/י ם ביוטיוב http://www.youtube.com/watch?v=uLLF6L7U6DU

 

 

בוכים את כל הדרך אל הגן

כשנולד בני השני ואשתי יצאה לעבודה אחרי חופשת לידה בת שלושה חודשים משכורתה היתה יותר נמוכה ממחיר שני הגנים ששילמנו עבור שני ילדינו. אשתי  היתה אחרי הקורס ורק התחילה לעבוד כמנהלת חשבונות עם משכורת 3,500 ₪. על שני הגנים שילמנו יותר מארבעת אלפים. מדי פעם התבדחנו שעדיף לשבת בבית.

אבל בדיחות לחוד ומציאות לחוד. עובדה שלנשים בישראל במקרים רבים פשוט לא משתלם לעבוד. עלות החינוך בגיל הרך במדינה עד כדי כך גבוה שבאמת כדאי לשבת בבית ולשמור על הילדים. 

בשנים האחרונות עלו מספר יוזמות אשר מטרתן היתה לתת לפחות פתרון חלקי לבעיה זו. ההצעה האחרונה שיוזמיה הציעו להכיר בהוצאה על גן בגיל הרך כהוצאה מוכרת לצורכי המס נכשלה בזכות שר האוצר יובל שטינמץ שנלחם בה "בגבורה" בטענה שזה ירוקן את קופת המדינה. 

בעיית מחירו הגבוה של החינוך בגיל הרך פוגעת במדינת ישראל בכמה מישורים:

 ראשית, זה מוריד את רמת החיים של המשפחות הצעירות. הרי השנים הראשונות של החיים אחרי הנישואין והיוולדות הילדים הראשונים אלה הן השנים הקשות מבחינה כלכלית של משפחה. אלה גם שנים ראשונות בקריירה של כל אחד ואחת מאיתנו כאשר משכורותינו יחסית נמוכות. לכך מתווסף גם מחיר גבוה של הדיור. מה מקבלים? ירידה ברמת החיים וחוסר יכולת לצאת מהבוץ של חובות במשך שנים. לא סוד שקיים גם קשר ישיר בין מצבן הכלכלי של משפחות צעירות לבין אחוז הגבוה של גירושין בשנים הראשונות אחרי הנישואין. 

שנית, זה פוגע בכוח העבודה של מדינת ישראל. שיעור המשתתפות בכוח עבודה בדנמרק ושבדיה עולה על 70%. הממוצע האירופי עומד על 56%. בישראל הנתון הוא 51.1%. 

שלישית, הדבר פוגע בזכויות האישה, במשכורתה, בקריירה שלה והרשימה ארוכה. הרי אישה שיושבת בבית שנים בגלל שלא משתלם לצאת לעבודה מפסידה שנים יקרות. 

אבל עד כה דיברנו על אישה יהודיה וחילונית אשר בשבילה לצאת לעבודה זה דבר רגיל. מה עם נשים דתיות וערביות? כך ב-2007 רק 20.7% של הנשים הערביות היו מועסקות. אצל נשים חרדיות אחוז של העובדות עומד על כ-55 לעומת כ-77 בקרב נשים חילוניות. כלומר המסקנה שאחוז של נשים חילוניות עובדות בארץ עולה על המקביל במדינות הכי מתקדמות בעולם אבל מספרן הנמוך של נשים חרדיות וערביות דוחף את הנתון כלפי מטה. 

לדעתי אם נשים חרדיות וערביות היו משתתפות יותר בכוח העבודה, זה היה גורם לשינויים חברתיים וכלכליים מאוד משמעותיים במדינת ישראל. אולי זה היה פותר לנו חלקית את הבעיה הדמוגרפית ובעיית העוני כי אישה עובדת לא יכולה ללדת עשרה ילדים? ואולי זה היה מקרב את הקהילה החרדית ואת העדה הערבית לערכים המודרניים כי החיכוך היום-יומי עם העולם הרחב היה גורם לנשים אלה לקבל מידע חדש שכל כך חסר בקהילות סגורות? ואולי נשים אלה היו אז רואות שכדי להצליח בחיים צריך ללמוד לא רק תורה וקוראן אלא גם מקצועות פרקטיים וכך היו משפיעות על שינוי בחינוך ילדיהם? אז אולי כתוצאה מכך הדבר היה גורם לצמצום פערים כלכליים ותרבותיים? 

אבל מהו הטעם היום לאישה חרדית או ערביה לצאת לשוק העבודה אם אין שום סיכוי שהמשכורת תהיה גבוהה יותר מעלות הגנים? זה פשוט לא כדאי מבחינה כלכלית. 

לכן על מנת לעודד את יציאת נשים לעבודה יש לטפל דחוף ובאופן יסודי במחיר הגבוה של החינוך הרך. לא צריך לעשות חינוך חינם לגיל הרך באופן גורף אלא רק לנשים עובדות. נכון שזה עולה לא מעט כסף. נכון גם שזה יפגע באופן משמעותי בתעשיית הגנים הפרטיים. אבל בסופו של דבר התועלת הן מבחינה חברתית והן מבחינה כלכלית תהיה יותר גדולה. 

 

מיתוס על עבודה זרה

 

כשלפני עשרים שנה עליתי לארץ הלכתי לעבוד בבניין. למחרת אחרי שהמונית הביאה את משפחתי אל דירתנו הראשונה בפרדס-חנה, אני, אבא וסבא הלכנו לאתר הבניה הקרוב וביקשנו לעבוד בכל עבודה שיש. עבדתי בבניין עם הפסקות במשך שנה לפני שהתקבלתי למכינה באוניברסיטה וגם אחריה כשחיכיתי לתחילת שנת הלימודים הראשונה. אז שמתי לב שבני משפחתי היו היהודים היחידים בכל אתר הבניה (פרט לקבלן). אז שאלתי את הפועלים הערביים, למה יהודים לא עובדים בבניין והם ענו לי " היהודים לא רוצים לעבוד בעבודות כפיים קשות. הם מחפשים רק עבודה קלה". לי זה נשמע מוזר. בברה"מ המקצוע של בנאי נחשב כל הזמן למקצוע מכובד. על-מנת להיות בעל מקצוע היה צריך ללמוד שנתיים-שלוש במכללה. התברר לי שבישראל הדבר בכלל לא כך. 

עבר הזמן ואת הפועלים הערביים החליפו עובדים זרים. הסינים באו לעבוד בבניין, פיליפיניות –בסיעוד, מולדובים ואפריקאים – בניקיון, תאילנדים-בחקלאות. לפי מקורות שונים מספר העובדים הזרים בישראל (חוקיים ואלה שאינם חוקיים) עומד כיום על 300.000 (שלוש מאות אלף) איש. 

מה בעצם קורה איתנו? אומרים לי אלה שחולקים עליי: ישראלים לא ירצו לעבוד בסיעוד כי זו עבודה קשה. אני אומר:זה בכלל לא נכון. העוזרות הפיליפיניות התחילו לבוא לישראל באמצע שנות ה-90. עד אז זקני דורנו התמוטטו ברחובות ואף אחד לא עזר להם? מי עד שנות ה-90 טיפל בקשישים? לא ישראלים וישראליות? 

אומרים לי: ישראלים לא ירצו לעבוד בבניין. אני אומר: מישהו ניסה לשכנע אותם לאחרונה שעבודה מקצועית בבניין זה רעיון לא הכי גרוע?

 לדעתי המצב שיש בישראל כל כך הרבה עובדים זרים מהווה בעיה חמורה.

 הנה הסיבות:

1. המצאות מספר כה גדול של עובדים זרים בישראל העמידה את המדינה בפני בעיות שהיא לא ידעה קודם: מהו המעמד שלהם בארץ? הרי אנשים חסרי כמעט כל הזכויות. מצד אחד אי אפשר שלא לתת להם זכויות כלשהן. הרי מדובר בבני-אדם. מצד שני, צריך לחשוב מהי הפרספקטיבה לגביהם לטווח ארוך? לתת להם מעמד חוקי? אז יקרו כמה דברים נוראים שאף אחד מאיתנו לא רוצה. לדוגמה, מהו המעמד הזה: הרי רבים מהם רואים בישראל מקלט. אז אם ניתן להם תושבות קבע-לא נוכל לשמור על עצמנו כמדינת לאום. הרי אנחנו ללא בריטים ולא צרפתים. אנחנו מדינה קטנה. ההיצע של פליטים ועובדים זרים שרוצים לבוא לכאן הוא בלתי מוגבל. אם במדינות מצוקה ייוודע שיש במדינת ישראל חוקים ליברליים כלפי עובדים זרים ופליטים-הזרם שלהם אלינו יגדל במימדים בלתי צפויים.

מצד שני, יש טענה שצריך לעשות חוקי הגירה ולהשתמש בניסיון של מדינות אירופה. אבל האם ניסיון של מדינות אירופה מוצלח? סעו ללונדון, להאג ולרומה ותראו מהו אחוז של אנגלים, הולנדים ואיטלקים שם. לא פלא שעולות שם עכשיו מפלגות ימניות קיצוניות. האזרחים במדינות אלה חושבים שמדיניות ההגירה שם כשלה!

2. יש אנשים שאומרים שהעובדים הזרים לא מעלים את האבטלה. זה לא נכון!עוד איך מעלים. הרי האנשים האלה מסכימים לעבוד בשכר זניח. לכן לקבלני בנייה, בעלי משקים, חברות סיעוד וניקיון כבר לא משתלם לקחת ישראלים. זה הגדיל עד מאוד את האבטלה בקרב המגזר הערבי שעובד בבניין. זה פוגע כל יום יותר ויותר בשכבות החלשות שהיו מועסקות בעבודות בלתי מקצועיות. הרי מישהו עבד בעבודות אלה עד הגעתם של העובדים הזרים מדינת ישראל איכשהו התקיימה .

 3. יש לעודד את האנשים לעבוד. יש לנו עתודות אדירות של כוח אדם בלתי-מנוצלות. לדוגמא, אפשר לעודד חרדים ובני מיעוטים לעסוק בסיעוד כאופציה לשירות לאומי. בשביל זה צריכים הסברה ותוכניות ממשלתיות. 

אפשר לעודד חיילים משוחררים (כמו שהיה פעם) וחרדים לעבוד בעבודות מקצועיות בבניין. צריך גם להעלות את רמת היוקרה של המקצוע ולפתוח מחדש בתי ספר מקצועיים.

 אפשר לשלוח סטודנטים ובני נוער לעבוד בשדות ולשלב בין כיף, עבודה וציונות.

 הבעיה שכמו בהרבה דברים אחרים גם כאן כסף הוא סוד העניין. מי שמרוויח מהעובדים הזרים אלה חברות כוח אדם שמביאים אותם ומעסיקים שמשלמים להם שכר זעום ומנצלים את האנשים המסכנים. למה לקחת ישראלי שיעבוד בבניין שמונה שעות ביום וידרוש זכויות עובד כאשר אפשר לקחת סיני שיעבוד שתיים עשרה שעות ולא יבקש כלום (ואם יעז לבקש אז יפטרו אותו בתוך שנייה)?

 

הם יגידו לנו הרבה דברים למה בלי עובדים זרים המדינה שלנו לא תוכל להתקיים: לדוגמא, הם יטענו שהדירות יתייקרו בהרבה. זה לא נכון! זה לא רק אני טוען: קראו את מאמרו של פרופ' צבי אקשטיין, המשנה לנגיד בנק ישראל http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20100615_1174179 . הוא טוען שהעסקתם של עובדים זרים בכלל לא מוזילה את מחירי הדירות.  פשוט הקבלן חוסך על עובדים זרים. למה לקנות טרקטור אם אפשר להעסיק עשרים סינים?

 

למה שקיבוצניק ישבור את הראש איך לארגן את הנוער כאשר אפשר להעסיק תאילנדים בשכר זעום?

גם סטף ורטהיימר, אחד התעשיינים הבכירים של מדינת ישראל טוען שצריך לעודד את הישראלים לעבוד http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?log=tag&ElementId=skira20090109_1054052. "אחרת", הוא אומר "נאבד את הערכים".

 

ולבסוף יש עוד ניקודה אחת שאני רוצה כאן להעלות. מוזר שאת המאבק בתופעת העובדים הזרים מנהלת עבורנו מפלגת ש"ס ולא מפלגות השמאל. יוצא שרק ש"ס שומרת על הזהות הלאומית שלנו. הרי העובדים הזרים פוגעים דווקא בזכויות של העובדים הישראליים. הלא זה עניינה של המפלגה הסוציאל דמוקרטית לשמור על מעמדם של העובדים הישראליים? כעת יש לי תחושה שמפלגות שמאל נלחמות רק על כך שלעובדים הזרים יתנו כאן מעמד חוקי או שבמקרה הטוב שומרות על פרופיל נמוך. למפלגות הסוציאל-דמוקרטיות באירופה לקח עשרות שנים להבין את זה. גם אנחנו צריכים לחכות עד שיהיה מאוחר?

 

יש מקרים של מצוקה כאשר צריך לסייע לאנשים, לקלוט את הפליטים וכו'. אבל יחד עם זאת אנחנו צריכים לשמור קודם כל על מדינת ישראל כמדינת לאום. בתופעת העובדים הזרים יש לטפל. צריך באמת לעשות חוקים מתאימים שיעסקו במעמדם של העובדים הזרים. אבל את רובם הגדול צריך לגרש מישראל מתוך דאגה לזהותנו הלאומית ומתוך דאגה לעבודה ישראלית. אולי זה לא פופולארי אבל אין ברירה אחרת.