בית וגן בארץ ישראל

אני יושב על המרפסת, שותה קפה של הבוקר ומסתכל על הנוף היפה של עיר מודיעין. "עד כמה זה טוב לראות את הנוף מהבית שלי", חשבתי לרגע. אבל צר לי, הבית הזה בכלל לא שלי, הוא בשכירות והוא אוכל חלק נכבד מהכנסה החודשית של משפחתי. והבית משלי? זה חלום גדול ורחוק. אומרים היום בחדשות, הנה משפחה צעירה לא יכולה להרשות לעצמה בית משלה. משפחתי כבר לא ממש צעירה, ויש לי שלושה ילדים אבל הבית הוא עדיין חלום.

למה זה קורה? אני פונה לספרי כלכלה שאותם קראתי רבות באוניברסיטה ושם כתוב על "הכוחות הנסתרים" ששולטים בכלכלה. הם גורמים לתחרות בשוק. לכן המחירים כביכול יורדים. נכון? לא. השוק אצלנו רק כאילו חופשי, במיוחד שוק הדיור.

לו השוק אצלנו היה באמת חופשי אז המחירים לא היו עולים כל כך גבוה. אם השוק אצלנו באמת היה חופשי אז הדירה בת שלושה חדרים במודיעין היתה עולה פחות מבית בן שישה חדרים בפילדלפיה שבארה"ב.

למה זה קרה? למה הממשלה נותנת לזה יד?

הנה חלק מתשובוה. ראשית, כי היא בעצמה אוכלת מזה. תראו איזה היטלי בניה משלמים בארץ הקבלנים: מיליוני שקלים. תראו כמה זמן נמשכים ההליכים לקבלת אישורי בניה: שנים. לא פלא שבכל הפרוצדורה הזאת מעורב הרבה שוחד. הרי הקבלן רוצה לבנות והוא מפסיד כסף כל חודש שלא מקבל אישור לבניה. והרי גם פקיד שנותן את האישור רוצה כסף כי הוא מקבל משכורת לא גבוהה במיוחד. אבל מה? יש בידיו עוצמה גדולה והיא החלטה לאשר או לא לאשר, לעכב או לא לעכב. את התשובה חפשו לבד.

שנית, הבנקים. הבנקים מרוויחים מהדירות המון כסף. "קח אצלנו משכנתא!", צועקות הפרסומות שלהם. מה שיוצא בסופו של דבר הוא שמשפחה שלוקחת מהבנק 800,000 ₪ לעשרים שנה מחזירה בסופו של דבר לא פחות מ-1,600,000 וזה עוד במקרה הטוב, כאשר כל חודש צריך להתפלל שהמדד לא יעלה. כמה שיותר גבוה מחיר הדירה כך יותר נמוך הסיכוי שיהיה למשפחה מספיק הון עצמי. כלומר סכום המשכנתא יהיה גבוה יותר.

 אז אם המדינה והבנקים לא מעוניינים בהורדת המחירים אז למה שיהיה מישהו שירצה להוריד את המחירים?

 לא תמיד היה כך. מדינת ישראל קלטה במשך עשרות שנים גלי עליה ובנתה עבור אלה שהגיעו דירות ומכרה אותן במחירים סבירים או השכירה. זה סייע למאות אלפי אנשים למצוא פתרון דיור הוגן ויחסית זול.

 כמו שאמר אחד משלנו "אם תרצו אין זו אגדה". יש הרבה שיטות לסייע למשפחות צעירות ולא כל כך צעירות. אני לא מומחה לפתרונות דיור זול אבל ממה שקראתי לאחרונה בתקשורת וגם אחרי עיון באינטרנט וכמה ספרים אשמח להציע שניים:

 

  1. לבנות עמידרים כמו שעשו פעם ולהשכיר אותם למחוסרי דירות פרטיות. תחשבו שבמודיעין יבנו אלף דירות עמידר וישכירו אותם ב-1500 ₪ למשפחה. מה יהיה עם מחירים לשכירות? יעלו או ירדו? מה יהיה עם מחירי הדירות למכירה? יעלו או ירדו? את התשובה תנו לבד.
  2. להפחית את ההיטלים על אישורי בניה לקבלנים ובו זמנית להקים מערכת פיקוח קשוחה על מחירי הדירות. מצד אחד עלות הדירה לקבלן תירד ואז מתחילים לפעול כוחות השוק החופשי (שעליהם כבר דיברנו). אבל היות ואנו טוענים שבישראל אין תחרות חופשית ויש סכנה של יצירת קרטל-יש לפקח על המחירים בצורה קשוחה.

 

אלה רק שתי אפשרויות. אבל הסיכוי שהממשלה תעשה משהו כזה (או משהו אחר) נראה לי רחוק כמו חלום לקנות דירה בלי להיכנס לחובות של משכנתא ענקית.

 ובאשר להצעות של הצפת שוק בדירות חדשות בשנים הקרובות. לא נראה לי שזה יעזור. 30-40 אלף דירות במרכז הארץ לא יצילו את המשפחות ללא דירה. הרי זה לא יגרום לירידה דרסטית במחיר. נו, באמת, אז הדירה בת ארבעה חדרים במודיעין תעלה לא מיליון חמש מאות אלף ₪ אלא מיליון ארבע מאות שבעים אלף ₪. האם זה באמת יגרום לי לקנות אותה?

Advertisements

אודות טוביה חוסיד

שמי טוביה חוסיד. אני בן 37, תושב מודיעין, נשוי ואבא לשלושה בנים. אני מאמין ברעיון הסוציאל-דמוקרטי וגם אני חבר במפלגת העבודה. בבלוג הזה אני רוצה להציג לכם את דעותיי וגם לקבל את התגובה שלך. תודה לך!
פוסט זה פורסם בקטגוריה הרעיון הלאומי שלי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על בית וגן בארץ ישראל

  1. יעקב שורץ הגיב:

    טוביה

    א. מדובר בהיצע וביקוש ולכן הצפת השוק בדירות כן יעזור.
    ב. ומה עם הצד השני של המטבע הביקוש? הביקוש תלוי בצרכנים אנחנו במדינה שלנו לא מכירים את המושג מרד צרכנים גם במוצרים או שרותים פחות קריטיים מדיור אבל אם הצרכנים היו עושים מרד והקבלנים היו נשארים תקועים עם הדירות זה גם היה עוזר להורדת מחירים.

  2. הנה דעתו שלפרופ' דן בן דוד ממרכז טאוב וחוג למדיניות ציבורית באונ' תל-אביב. אמנם קצת ישן אבל עדיין אקטואלי:
    בן דוד: תופעה שאין לה היגיון כלכלי

    "אני באמת לא מצליח להבין למה הקבלנים לא מורידים את מחירי הדירות", אומר ד"ר דן בן דוד. "ככלכלן, אני נתקל כאן בתופעה שאין בה היגיון כלכלי. בסופו של דבר, אם השוק מת ויש עודף היצע, ההיגיון הכלכלי מחייב את הקבלן להוריד את המחיר עוד ועוד עד שהוא ימצא את הלקוח. מה אכפת לו? גם אם הוא יפסיד את עלות הבנייה, מה יצא לו מדירה שאף אחד לא קונה?

    "לפעמים אנשים אינם מוכרים דירות מסיבות שאינן כלכליות. בבתים משותפים, למשל, קורה שאחד הדיירים רוצה למכור את הדירה שלו לערבי, לחרדי או למישהו אחר שאינו "משלנו", שמציע לו מחיר אטרקטיבי. בהרבה מקים, מופעל עליו לחץ של הדיירים האחרים, שלא ימכור, ובסופו של דבר הוא מוכר אותה לקונה אחר במחיר גבוה יותר. אני לא יודע אם תופעות כאלה לא קיימות גם בין קבלנים.

    "קיימת אצלינו תופעה תרבותית של 'לא להיות פראייר'. אתה יכול לראות את זה, בלי שום ספק, במחירי הלינה בבתי המלון. זה לא ייתכן שבערים גדולות בארצות הברית לילה בבית מלון עולה פחות מאשר בארץ, ולאור מצב התיירות בישראל, אין ספק שבתי המלון כאן אינם פועלים נכון מבחינה כלכלית. אני לא יודע אם אי אפשר להסיק מזה גם על הקבלנים".

    "כל זה אינו סותר את העובדה, שלקבלנים בארץ יש מרווח רווח נמוך מאוד, וגם זה לא מסיבות כלכליות טהורות. קודם כל, הסיבה המוכרת: המחירים הגבוהים שבהם מנהל מקרקעי ישראל מוכר לקבלנים את הקרקע. המנהל כאילו מחליט בשביל השוק מה יהיה מחיר השוק, במחיר שגבוה ממה שהשוק יכול להציע.

    "אבל חלק מהבעיה היא שיטות הבנייה של הקבלנים עצמם. הפריון הכולל בענף הבנייה ירד מאז 95' ב-28%, וכיום הוא הנמוך ביותר במערב. פריון אמור לעלות, אבל כשמשתמשים בעובדים זרים בשיטות של עולם שלישי, ובמקום לשים עובד מיומן אחד על מנוף, נותנים לעשרה עבדים לסחוב דליים, אין להתפלא שהפריון יורד, והקונים משלמים את המחיר".

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s