אלדד יניב, אתה פוגע בשמאל הלאומי האמיתי

פעם קראתי בספר אחד על סופר שמאוד אהב כאשר מבקרי ספרות רבים תקפו אותו והאשימו בכך שספרו שכתב לא מכבר זול ולא נכון. כאשר אחד החברים שאל אותו מהי הסיבה לשמחתו הרבה, הסופר השיב: "יותר ביקורת-יותר פרסום, יותר פרסום-יותר מכירות". 

כזאת, לדעתי גם אסטרטגיה שלך, אלדד יניב, מנהיגה של תנועת "השמאל הלאומי". אתה כאילו  משדר לנו: "בקרו אותי אבל דברו עליי". 

גם אני מתכוון לבקר כאן אותך ואת "השמאל הלאומי" ולכן הנני מודע מראש שאפול לאותה הרשת ואתרום לפרסומה של התנועה החדשה אמנם לא מרצון. 

כבר מזמן שמעתי על "השמאל הלאומי" וקראתי את המניפסט שלה. לפני כמה ימים קיבלתי הזמנה בפייסבוק להשתתף בפאנל שהתקיים בפאב האירי במודיעין. 

בעת שקיים ואקום פוליטי ישנה תופעה טבעית של עליית קבוצות כאלה ואחרות שמנסות למלא אותו. כך קרה גם עם מחנה השמאל בארץ עם מפלגת עבודה בראשו שבמשך שני העשורים האחרונים מאבד את כוחו ואנשים לא מעטים ממנו מנסים למצוא את הדרך הנכונה. 

"השמאל הלאומי" זו אחת מהקבוצות האלה שאמנם מתיימרת להוביל היום את השמאל. אני לא מתכוון להעלות כאן ויכוח על המניפסט של תנועתך. לכל אחד יש את דעתו. באופן אישי התרשמותי היתה שמדובר במסמך וולגרי מאוד ופופוליסטי מאוד שכל מטרתו היא למשוך תשומת לב. אבל בכל זאת, רציתי לשמוע על עמדתה של התנועה החדשה ולכן הלכתי למפגש. 

בפתח הדברים  דיברת על הרעיון של "השמאל הלאומי" שעליו כבר קראתי בכלי תקשורת לפני כן. בין היתר אמרת שמחנה השמאל נחלש משמעותית מ-1992 למרות שלפחות חצי מהציבור בישראל מאמין בשלום וערכים סוציאל-דמוקרטיים. הסיבה, לדעתך בכך שהשמאל במשך שנים מדבר רק על השלום וחלוקת הארץ וזוהי הסיבה שמכרסמת בכוחו. הבעיה, לדבריך, היא שאין פרטנר ולכן השמאל צריך להתרכז בנושאים אחרים כמו ערכים סוציאל-דמוקרטיים. 

הקשבתי לך ולא הצלחתי להבין כיצד אתה מחבר בין עמדותיך המוצהרות לבין מעשיך. אתה אומר שאין פרטנר ויש להתרכז ב"דברים אחרים". אז איך אפשר להבין את ההפגנה שארגן השמאל הלאומי יחד עם "שלום עכשיו" בירושלים תחת הכותרת "ציונים לא מתנחלים"? 

דיברת רבות בפגישה על כך שאין למפלגת עבודה היום עמדה ברורה ולכן אמור לקום גוף חדש שינהיג את מחנה השמאל. אני חייב לומר שהביקורת על מפלגת עבודה במקום. אבל הבעיה שמדבריך וממעשיך ניתן להבין שעמדת תנועתך ושלך באופן אישי הרבה פחות ברורה ומאוד מבולבלת. לדוגמא מהפאנל במודיעין אני יצאתי בדעה ש"למרות כמה אי הסכמות" יש תאום עמדות ואפילו כמעט ברית בין השמאל הלאומי, דב חנין מחד"ש ויריב אופנהיימר מ"שלום עכשיו". 

אז איך אפשר לקרוא לשמאל כזה "לאומי"? חד"ש זה שמאל לאומי? "שלום עכשיו" שחבריו שולחים לכל העולם מכתבים בדרישה להטיל חרם אקדמי על ישראל ולעצור את הקצינים שלנו זה שמאל לאומי? את מי בחרת להיות חברים שלך? או שלא איכפת לך אלא שחשוב רק שיצטרפו? 

לא רק את זה לא אהבתי אצלך. התנהגותך במפגש היתה דומה לזו של ילד מפונק שמתרגז בכל פעם שמישהו לא מסכים עם דעתו. הנה דוגמא: בפאנל השתתפה גם עיתונאית טלי ליפקין-שחק. אחרי שדיברת  על כך שהמצב בבחירות-1992 היה אידיאלי לשמאל ויש לחזור אליו, טלי ליפקין-שחק בפתח דבריה אמרה שמאז 1992 החברה הישראלית השתנתה מבחינה דמוגרפית ועברו עליה לא מעט שינויים ולכן אי אפשר לחשוב על חזרה לאותו דבר אלא לחשוב איך להתמודד עם מציאות חדשה. אז פשוט התנפלת עליה ולא נתת לה לסיים (לך אף אחד לא הפריע לדבר). התחלת לטעון שמאז 1992 התמונה הדמוגרפית בישראל לא השתנתה כלל וליפקין-שחק בכלל לא צודקת. 

ראשית, לא יפה להפסיק את דברי הצד השני. אם הזמינו מישהו לפאנל-אז יש לנהל ויכוח הוגן. זה שליפקין-שחק העזה לומר משהו שלא מתאים לך לא אומר שיש לא לתת לה לדבר. 

שנית, אתה לא צודק אלדד. מתחילת שנות ה-90 של המאה הקודמת לישראל עלו יותר ממיליון אנשים. נכון, חלקם עלו ב-1990-91 אבל גם להם לקח זמן לגבש עמדה פוליטית. לשמוע את הטיעונים המסולפים שלך היה מצחיק ולראות את ההתקפות שלך היה עצוב. 

השמאל שלך  לא לאומי. הוא לא ברור, מחוסר כל עמדה. אתה טוען שהתנועה שלך מחזקת את השמאל. לא נכון! היא רק מחלישה אותו. התרשמותי מהמפגש היתה שמדובר במישהו צעקני שמחפש פרסום בכל דרך (ומגיע לפאנל עם צלם מקצועי וציוד צילום יקר). 

חוץ מזה לדעתי התופעה של ריבוי קבוצות רעיוניות שכל אחת  מהן ננעלת על הרעיון המגומד שלה פוגעת ברעיון הכללי של שלום וסוציאל-דמוקרטיה יותר מכל. למה כי כל קבוצה קטנה כמו שלך על-מנת להגיע לתודעה של הציבור מתחילה לשים על דגלה סיסמאות זולות ופופוליסטיות, בלבד שישימו לב עליה. את מי זה משרת? את ימין. אתה עכשיו משרת את הימין, אלדד יניב. 

השותפים שלך הם "שלום עכשיו" הרדיקאלי וחד"ש האנטי-ציוני. אתה עם תנועתך רק פוגע ב"שמאל ציוני" אמיתי כי חושבים שכל השמאל הוא כמוך. 

ולבסוף משהו על מנהיגות. גדולתו של כל מנהיג היא להקשיב לאחרים ולתת להם זכות דיבור. גדולתו של מנהיג היא להיות מעל ולא אחד מבין החברה שמתווכחים על כל דבר קטן. לא הכרתי אותך קודם אבל הופעתך במודיעין לא הצביעה על מנהיגות. נתנו לך לסיים את דבריך. אתה לעומת זאת קטעת והפרעת לכל דבר שלא מצא חן בעינך. לא מכובד.

מודעות פרסומת

אודות טוביה חוסיד

שמי טוביה חוסיד. אני בן 37, תושב מודיעין, נשוי ואבא לשלושה בנים. אני מאמין ברעיון הסוציאל-דמוקרטי וגם אני חבר במפלגת העבודה. בבלוג הזה אני רוצה להציג לכם את דעותיי וגם לקבל את התגובה שלך. תודה לך!
פוסט זה פורסם בקטגוריה הרעיון הלאומי שלי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s